<h1>תוספות — סנהדרין</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[סנהדרין פ"ו ע"א] דבר ואפילו חצי דבר. וצריך לחלק בדברים דיש מקומות כה"ג בפ' ד' וה' [ב"ק מ' ע"א] כופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר ובפרק יש בכור [בכורות מ"ח ע"ב] ח(ו)מש ולא חצי ח(ו)מש, ובמרובה [ב"ק נ"א ע"ב] חמשה בקר אמר רחמנא ואפי' חמשה חצאי בקר ובפרק אותו ואת בנו [חולין ע"ט ע"ב] פליגי ר' אליעזר ורבנן בשה ואפילו מקצת שה ולענין כיסוי בצבי ואפילו מקצת צבי, ובפרק הבא על יבמתו [יבמות נ"ט ע"ב] בבתולה מקצת בתולים ובכתובות פרק אלמנה [צ"ז ע"ב] במקצת כסף ככל כסף ושלהי כסוי הדם [חולין פ"ח ע"א] דם ואפילו מקצת דם, ובריש בכורות [ג' ע"א] בכור ואפילו מקצת בכור.
<h2>דף ח.</h2>
[סנהדרין ט"ו ע"ב] והברדלס. פ"ה פוטיי"ש ולא משמע כן דאותו אינו עז כל כך וכאן משמע שהוא עז ביותר ודרכו להמית את האדם וכן בפרק אלו מציאות [ב"מ כ"ד ע"א] אמרי' המציל מן הארי ומן הדוב כו' ובפ"ק דב"ק [ט"ו ע"ב] תנן הרי אלו מועדים ואפשר שהוא מין נחש דהא מפרש התם בגמ' [ט"ז ע"ב] דברדלס היינו אפא וצבוע זהו אפא וצבוע זהו אפעה שהרי גיא הצבועים מתרגמינן מישר אפעיא [שמואל א' י"ג] וכתיב אפעה ושרף מעופף [ישעיה ל'] ומיהו יש עדיין ברדלס אחר דהא בפ"ק דבכורות [ח' ע"א] חשיב אפעה לע' שנה ברדלס לג' שנים ואע"ג דחשיב לה התם בהדי זאב וארי ע"כ לאו היינו ההוא דהכא ודב"ק דהא מפרש התם דהיינו אפא דהוא אפעה ויתכן דההוא דבכורות הוא פוטיי"ש שפ"ה בכאן וכן ההיא דפ"ק דפסחים [ט' ע"א] אם חולדה וברדלס מצויין שם משמע שהיא חיה קטנה כעין חולדה.
<h2>דף כד.</h2>
רבה בר בר חנה דבכולי הש"ס היה בימי רבי יוחנן. ובן בנו של חנה להכי קאמר בר בר. וי"מ דשם אביו בר חנה, ולא יתכן כדאמר בהמוכר את הספינה [ב"ב ע"ד ע"א] כל בר חנה סיכסא.
<h2>דף מד:</h2>
[סנהדרין ד' ע"ב] לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ארבע. תימה דלא כתיב וי"ו בין פ"א לתי"ו בכולהו. ויש מפרשים משום דכתיב ולטוטפת וגורעין וי"ו דבריש התיבה ומוסיפין בסוף התיבה ודורשין כדאשכחן בפרק ב' דזבחים [כ"ה ע"א] ולקח מדם הפר דם מהפר יקבלנו ובריש יש נוחלין [ב"ב קי"א ע"ב] דרשינן ונתתם את נחלתו לשארו נחלת שארו לו וקשה דבפרק הזהב [ב"מ נ"ד ע"ב] אמר גבי הקדש כתיב ויסף חמישית אע"ג דכי שקלת לוי"ו דויסף ושדית ליה אחמישית סוף סוף הוו ליה חמישיתו ולא נימא לשדיה בין יו"ד לתי"ו דהוה חמישיות משמע דבאמצע תיבה אין מוסיפין. ומיהו אשכחן בפרק מומין אלו [בכורות מ"ד ע"ב] גבי מרוח אשך דתנן ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר שמראיו חשוכין ומפרש בגמרא דגורעין ח' ממרוח ושדינן אאשך ואל"ף דאשך שדינן אמרוח וקרי ביה מראו חשך. ובירוש' איכא פלוגתא דר' אמי בשם ר' יוחנן אמר גורעין לדרוש מתחלת הפרשה לסופה פירוש מתחלת התיבה לסופה ור' יוחנן בשם ר' ירמיה אמר אפי' באמצע תיבה.
<h2>דף מח:</h2>
[סנהדרין פ"ו ע"א] דבר ואפילו חצי דבר. וצריך לחלק בדברים דיש מקומות כה"ג בפ' ד' וה' [ב"ק מ' ע"א] כופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר ובפרק יש בכור [בכורות מ"ח ע"ב] ח(ו)מש ולא חצי ח(ו)מש, ובמרובה [ב"ק נ"א ע"ב] חמשה בקר אמר רחמנא ואפי' חמשה חצאי בקר ובפרק אותו ואת בנו [חולין ע"ט ע"ב] פליגי ר' אליעזר ורבנן בשה ואפילו מקצת שה ולענין כיסוי בצבי ואפילו מקצת צבי, ובפרק הבא על יבמתו [יבמות נ"ט ע"ב] בבתולה מקצת בתולים ובכתובות פרק אלמנה [צ"ז ע"ב] במקצת כסף ככל כסף ושלהי כסוי הדם [חולין פ"ח ע"א] דם ואפילו מקצת דם, ובריש בכורות [ג' ע"א] בכור ואפילו מקצת בכור.
<h2>דף נ:</h2>
[סנהדרין נ"ח ע"ב] רב הונא קץ ידא. פ"ה שהיה רגיל להכות את חבירו וקנסו בכך, וי"ל דדינא הוא דהא מקרא דריש וזרוע רמה תשבר ובפ' כל היד [נדה י"ג ע"ב] גבי יד לאמה תקצץ אמר דינא תנן כדרב הונא דרב הונא קץ ידא אלמא דינא הוא. והא דאשכחן בפרק ד' וה' [ב"ק ל"ז ע"א] גבי חנן בישא דרב הונא גופיה לא חייבו אלא ממון, שאני הכא דמועד ורגיל בכך היה להכות באגרוף דדיניה הוא בכך וכן יד לאמה רגיל בכך.
